, , , , ,

שפיר, אילנה

Shafir, Ilana

1924

שפיר, אילנה, 1924, Shafir, Ilana

נולדה בסרייבו, ביוגוסלביה (היום בוסניה-הרצגובינה), ועם הפלישה הנאצית ברחה עם משפחתה לכפר קולה (Kula) שהיה בשליטת איטליה הפשיסטית. למרות שכל אנשי הכפר, ובהם החיילים האיטלקים (והגרמנים שהגיעו בהמשך) ידעו שהם יהודים, הם לא הסגירו אותם. באותה תקופה החלה לצייר את אנשי הכפר ואת נופיו וגם ציירה מפות עבור הפרטיזנים שאליהם הצטרפה. לאחר המלחמה למדה באקדמיה לאמנות בזגרב, סיימה  ב-1949, ומיד לאחר מכן עלתה עם משפחתה ארצה והתיישבה באשקלון, שהייתה אז יישוב קטן של כמה משפחות. בשנות החמישים החלה לצייר ולרשום עולים חדשים פליטי השואה שראתה במעברה ליד אשקלון. עבודותיה מאותה תקופה משקפות עצב וסבל, והן הוצגו בתערוכות בישראל, בהולנד ובשוויץ.

שפיר היא ציירת וקרמיקאית, אך מעל לכל נחשבת לאחת מאמניות הפסיפס המובילות בעולם. בשנות השישים חשה צורך לשנות את סגנונה, וכתוצאה מכך גם תרה אחר כלי ביטוי חדשים. היא החלה לצייר באקוורל ובמקביל לעבוד בטכניקת הפסיפס, בצבעוניות ים-תיכונית עשירה ושופעת, והיא המשיכה ליצור בשתי הטכניקות הללו וניכרת אף השפעה הדדית של הטכניקות הללו זו על זו. בתחילה יצרה בקנה מידה קטן, אך עד מהרה קיבלה הזמנות ליצירות גדולות ממדים במבנים ציבוריים ופרטיים. היא אף פיתחה סגנון ייחודי משלה שאותו היא מכנה "מוזאיקה ספונטנית" – יצירה המתהווה תוך כדי העבודה ללא מתווים מוקדמים (בדומה לאקוורל), בדרך כלל בהשראה של שבר קרמיקה שהיא אוהבת או טקסטורה של אבן מיוחדת. היא משלבת בפסיפס חומרים שונים וחפצים מן המוכן, ומקדישה זמן רב כדי למצוא בדיוק את החומר או החפץ "הנכון" והמתאים מבחינת הצבע או המרקם. לשפיר יש יכולת אינטואיטיבית "לחשוב בפסיפס", ולכן, למרות חוסר התכנון והספונטניות, ביצירות המוגמרות יש קומפוזיציה מאוזנת והרמונית.

שפיר היא מחלוצות הפסיפס המודרני בארץ ובעולם ואף הקימה באשקלון מרכז לאמנות, שם היא מלמדת את הטכניקה. מאז שנות השמונים רכשה לעצמה שם בינלאומי, והיא ממובילי הקבוצה ההולכת וגדלה של אמנים מודרניים היוצרים בפסיפס. היא מציגה במקומות שונים בעולם ומוזמנת כמרצה אורחת בכנסים בינלאומיים, מתבקשת לארגן סדנאות במקומות שונים, כגון ברזיל, ארצות הברית וסקוטלנד, ואף חברה ב- AIMC – הארגון הבינלאומי לפסיפס מודרני, שמרכזו ברוונה, איטליה, וכן בארגון של אמני הפסיפס האמריקאיים (SAMA). שפיר גם זוכה להכרה בינלאומית ובפרסים רבים. שפיר אינה מסתפקת בדו-ממד ואף מפסלת בקרמיקה.

מקורות:

שרית פילץ-גרנית, מוזאיקה בת זממנו בישראל, הוצאת כתר, תל-אביב 2005.

Peter Fischer, Mosaic, history and technique (Unknown Binding), Thames and Hudson, London 1971.

www.shfirart.com

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס