, , ,

להמן, רודי

LEHMANN, RUDI

1903-1977

רודי להמן (פסל)

רודי להמן יליד ברלין-גרמניה (1903), בן לאליזבת צ'אנדר, אם חד הורית נוצרייה. בהיותו בן 16 אומץ ע"י משפחה של קצין בצבא גרמניה בשם להמן. כנער צעיר למד בבית ספר מקצועי, נפחות עגלות ופרזול סוסים. בשנת 1923 החל לעבוד כשוליה של הפסל לודוויג וורדמאייר, אמן שהתבלט בפיסול בעלי חיים וביצירת תבליטי עץ בסגנון קלאסי-פיגורטיבי. להמן למד עבודה בעץ, בגבס ובחמר. בשנים 1925 עד 1928 למד בבית הספר לאמנויות של עירית ברלין וסיים את המגמה לקרמיקה ולפיסול. התמחה ביצירה בקרמיקה בסטודיו של הפסל הגרמני קרל קופש. בהמשך לימודיו באמנות, פגש בסטודנטית יהודייה בשם הדוויג גרוסמן ונוצרו קשרים הדוקים ביניהם. במהלך קשרים אלה אפשרה גרוסמן לרודי להמן ליצור פסלי טרה קוטה, תוך שימוש בתנור שבבית המלאכה שלה. בשנים 1929-1928 למד סתתות ופיסול באבן. בהמשך  עבד בשחזור ושיפוץ יצירות עתיקות במוזיאון "פרגמון" שבברלין. בין 1931 ל 1933 לימד פיסול בבית הספר לאמנות מודרנית בברלין.

בעקבות עליית הנאציזם בגרמניה, החליטו בני הזוג הדוויג גרוסמן ורודי להמן לעלות לארץ ישראל, היה זה בקיץ 1933, ולהתיישב בחיפה. לפרנסתו עבד כטכנאי אבן, בסתתות ובתכנון בניה. בהמשך בנו רודי להמן והדוויג גרוסמן סטודיו (למעשה בית מלאכה), לעבודות בקרמיקה, תוך בניה ויצירה של תנור לשריפת הקרמיקה שהוסק בעצים. מקום סדנת היצירה שלהם היה בשכונת בת גלים.כאמן המשיך רודי לפסל באבן ובטרה קוטה. עזר לייסד מעבדה ניסיונית ליצירה בקרמיקה  ביוזמת הטכניון שבחיפה. ב 1935 עברו הזוג  לקיבוץ יגור, לאחר שקבלו מהקיבוץ הצעה לייסד מפעל ליצירת עציצים ועבודות אמנות מקרמיקה. המטרה הייתה להעסיק בפרויקט את חברי המשק. בשנת 1937 עברו רודי להמן וזוגתו להתגורר בירושלים שם הקימו סטודיו, בנוסף יסדו סדנא ליצירה בקרמיקה בה קיימו שיעורים בתחומי התמחותם היצירתית. גרו בירושלים 22 שנים (עד 1959), באותן שנים התרכז להמן בפיסול בעץ, באבן וביצירת תבליטים מטרה קוטה.

יש הרואים בפיסול דמויות של בעלי חיים של להמן ובגילוף תבליטי אבן ועץ נטייה לסגנון הקרוי "פרימיטיביזם ארכאי". סגנון המושפע מיצירות קדומות כדוגמת ציורי קיר שנמצאו במערות ועל סלעים וכן מפסלוני פולחן כדוגמת צלמיות או פכי שמן מעוטרים. סגנון זה אף מופיע ביצירות כגון  "דמות גבר", פסל טרקוטה (1932), או "נגן בחליל" פסל מעץ צפצפה (1952), בגובה 52 ס"מ של להמן.  נגן החליל ערום, מהורהר, מחזיק ומנגן בחליל צד הנתון על שפתיו. הסגנון הארכאי מופיע בתבליטי עץ כגון  "בודד" (1943), או "איש מחלל". להמן בא במגע עם הסגנון  בתקופת עבודתו  בשחזור ושיפוץ יצירות עתיקות במוזיאון ה"פרגמון" בברלין והיכרותו את הסגנון הארכאי.

. להמן הושפע מיצירות עתיקות שמקורן במצרים, בארצות אסיאתיות וגם מאמנות אפריקנית עתיקה. למשל, "אירושין" (אירוסין), פסל מעץ מהגוני (1950),ובו על בסיס חצי מעוגל יושב זוג בעירום, פניהם קרובים זה לזו כשידי האישה נתונים על ראשה. בדמויות אין פירוט  אנטומי  וקווי המתאר שלהן 'ממשיכים' את הצורה הגיאומטרית של הבסיס עליו הם יושבים. יחד עם זאת הבעות הפנים ומגע הידיים והרגליים יוצרים מתח, ואנרגיה  שאינם אופיינים לפסול ארכאי מקורי.

בשנת 1953 היו רודי להמן והדוויג גרוסמן ממייסדי כפר האמנים "עין הוד", לשם העבירו חלק מפעילותם האמנותית. פסלים ישראלים אהבו להגיע לסטודיו של רודי בכפר ללמוד וליצור עמו. יגאל תומרקין, אז פסל צעיר לאחר שירות צבאי ראה בביקוריו אצל להמן בעין הוד כעין עליה לרגל (הוא טיפס לכפר בהליכה), כך גם שושנה היימן ועוד. בקיץ 1973 פרסם תומרקין מאמר קצר על להמן  תחת הכותרת: "מורי ורבי רודי להמן" ("ציור ופיסול" חוברת מס' 4). בשנת 1959 העתיק להמן את ביתו לעיר גבעתיים, שם יסד סדנת יצירה והוראה לאמנים, לסטודנטים ולילדים. הוא חלק את הפילוסופיה היצירתית שלו בפגישות קבועות עם קבוצה קטנה של אמנים. במסגרת זו עסקו בתרגילי פיסול בדגש על עבודות גיאומטריות, בהתנסות בציור בטכניקת חיתוכי עץ ובעיון בספריה האמנותית שלו. קבוצה זו כללה את דורון בר אדון, דב אור-נר, קלמן שמי, משה שק, דני זריצקי.

נפטר בביתו שבגבעתיים בפברואר 1977

מקורות לעיון:

הלר, הלגה. פיסול כמולדת – רודי להמן והדוויג גרוסמן, חייהם ויצירתם,הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005

להמן, רוד י. "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", תפן: המוזיאון הפתוח תפן, 1994

תומרקין, יגאל. "ראיון עם רודי להמן", "על רודי להמן – שושנה היימן", "מורי ורבי רודי להמן" ציור ופיסול, חוברת מס' 4 קיץ, 1983

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן