, , , , ,

קפלן-דושניצקי, נתה

Kaplan-Dushnitsky, Nata

1918-2005

קפלן-דושניצקי, נתה, 1918-2005, Kaplan-Dushnitsky, Nata

נודעה כאמנית רק בשמה הפרטי. נולדה באלכסנדריה, שם שירת אביה, ד"ר משולם לבונטין, כרופא גדוד הפרדות הציוני, ובשנת 1919 הגיעה עם הוריה ארצה. נתה החלה לצייר מאוחר, לאחר שנישאה פעמיים ולאחר שילדה שני בנים. ב-1955, שנה לאחר מות בעלה השני, החלה ללמוד עיצוב פנים בבית הספר לעיצוב "פארסונס", בניו-יורק. ב-1957 נישאה לד"ר מיכאל קפלן, ושנה לאחר מכן החלה ללמוד ציור אצל טובה ריכטר ראוך. בין השנים 1960-1959 למדה אצל מינה זיסלמן ואחר כך, בין 1963-1962, למדה במכון אבני, בעיקר אצל יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. מאז הרבתה לסייר במרכזי אמנות שונים, ומדי פעם שהתה בלונדון ובפריז, שם המשיכה להציג מדי שנה. נתה הייתה חברה באגודות הציירים בישראל, בפריז ובלונדון, והמשיכה לקחת חלק בתערוכות קבוצתיות חשובות וגם בתערוכות יחיד, ולזכות בשבחים ובפרסים.  בין היתר קיבלה ב-1992 תעודה ומדלית ברונזה מטעם המכון האקדמי של פריז, ב-1993 פרס "יד הזהב" ובשנים 1998 ו-1999 מדליה ותעודה מטעם האגודה הבינלאומית לאמנויות יפות.

כתלמידה של שטרייכמן וסטימצקי, נקשר שמה של נתה לסגנון אופקים חדשים, אך היא פיתחה סגנון אישי משלה – נופים ודיוקנאות אקספרסיביים, שהפכו מופשטים יותר ויותר, עם משיכות מכחול עזות ובוטות ועם צבעים חיים וחזקים על בדים גדולים מאוד. טלפיר טען שבציוריה משנות השבעים בולט אקספרסיוניזם חריף, אלים ותוקפני. ואכן, נתה הייתה ציירת נמרצת, והטחות הצבע בציוריה ביטאו זאת. לא בכדִי ציירה תמיד בעמידה על מנת להעניק למכחול תנופה חזקה. כמה מן המבקרים מכנים את אופן ציורה "גברי" ומציינים בהפתעה את הניגוד הבולט בין דמותה השברירית והאלגנטית לבין ציוריה הגדולים והבוטים.

עם מות בנה הבכור דדי, בשנת 1996, הפכו ציוריה מופשטים ורוחניים עוד יותר, אך נשארו צבעוניים כפי שהיו, כמו למשל בציור בראשית… ויהי אור, 2005. בשנת 1988 ערכה תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאומנות בחולון, אותה אצר יחזקאל שטרייכמן. ב-2001 נערכה תערוכתה בבית האמנים בתל-אביב, באצירתה של גילה בלס, שגם אצרה ב-2007 את תערוכת היחיד לזכרה במוזיאון תל אביב. במהלכה נתה התגלתה מחדש לקהל כציירת מרשימה ואיכותית. משפחתה הקימה לזכרה את קרן נתה דושניצקי-קפלן, המעניקה פרס שנתי לאמן ישראלי ועד כה זכו בו יהודית לוין, אלימה ויגאל תומרקין. מוזיאון תל-אביב גם הקדיש לזכרה גן קטן במבנה החדש.

מקורות:

בלס, גילה, נתה קפלן: הוצאת נתה קפלן, תל-אביב, 2000 (הוצאה שניה ב-2007 לכבוד התערוכה במוזיאון תל-אביב).

טלפיר, גבריאל,  גזית, כרך  ל"א, חוב' א-ד, (אפריל יולי 1974).

קפלן-דושינצקי, נתה, בראשית... ויהי אור, 2005, שמן על בד, 100X100, אוסף גילה ושמעון בלס, תל-אביב. צילום: דן זלצר.

נתה, בראשית… ויהי אור, 2005, שמן על בד, 100X100, אוסף גילה ושמעון בלס, תל-אביב. צילום: דן זלצר.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס