, , ,

פלא מאולף, דניאלה הורבין

DRESSUR WUNDER, DANIELA HORVIN

דומה כי מאז ומעולם שימשו גני חיות וקרקסים לעינוגם של בני האדם, יהיו אלה מלכים, שליטים או המוני העם. גיבוריו המרכזיים של הגן והקרקס היו תמיד האחרים: צוענים, נוודים, גמדים וחיות טרף. אלו גם אלו איישו את הענף האקזוטי הטמון ביוצא מגדר הרגיל. הבידור והשעשוע שמספקים גן החיות והקרקס נשענים על מבטו המתענג של הצופה. שני המופעים מבוססים על פעולה לא מילולית כיאה למעמדו החברתי של ה"אחר", המוצג תדיר לראווה כמעין חפץ בתנועה. דניאלה הורבין בחרה להציב את גן החיות והקרקס זה מול זה: להטוטנים, אקרובאטים ופילים; נמרים וטווסים ובנות יענה, וגם כלב ים קטן. שני המופעים כלואים בתפאורה מלאכותית מעשה ידי אדם. חלקם קופצים, דוהרים ומרחפים באוויר באור הבוהק המסנוור, אחרים כלואים בין סורגים וגדרות באווירה סגרירית של סתיו. האוריינטליזציה ניכרת בכל. כך למשל, הג'ירפה מוצגת בנוף תרבותי "אסלאמי" הניצב במעין מבנה של מסגד, וזאת למרות מוצאה האפריקאי. כזהו גם העיטור המלכותי המתנוסס על מצחו הרחב של הפיל. הכול מובנה, מבוית ומוקפד בהתאם לדמיון האירופי ולמונחיו התרבותיים. ממש Dressur-Wunder – פלא מאולף.

הורבין נהגה ללכת בילדותה אל הקרקס הגדול במינכן ולגן החיות של ברלין. בתערוכה הפכו זיכרונות ילדותה מאלמנט ביוגראפי לפעולה של הזרה. העין הבוגרת קולטת את הקקופוניה המלאכותית שמייצרות פיסות הנוף המעובדות, ואת העייפות, השעמום וחוסר החיוּת הניכרים בכל. האפקט המנכר שיוצר הצילום כנגד האור והחללים השחורים שיוצרות חשיפות החסר, מטילים על הסצנה כולה את העצב והתלישות שחָוותה המבקרת, שבמקרה זה היא גם המהגרת, שנקרעה מילדותה ומזיכרונותיה והפכה בעצמה ל"אחר" של חברה אחרת. פלא מאולף – Dressur Wunder.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודליה יפה מרקוביץ'