, , ,

סטימצקי, אביגדור

STEMATSKY, AVIGDOR

1908-1989

אביגדור סטימצקי יליד אודסה- אוקראינה. בשנת 1920 בן 12, הגיע עם משפחתו לארץ ישראל. למד בבי"ס מונטיפיורי בת"א ומשם עבר לגימנסיה הרצלייה (את לימודיו בה לא השלים). בהיותו נער התחיל לצייר באולפנם של הצייר  אריה אורלנד והאדריכל יוסף ברלין.

בשנים 1926-1927 למד בבצלאל שבירושלים, יחד עמו למדו בין השאר אהרן אבני, אריה ארוך, יחזקאל שטרייכמן. שעות הבקר הוקדשו לנושאים הקשורים לאמנות הציור, ואחה"צ כפה עליהם בוריס ש"ץ שעורי מלאכה שונים. שני מורים זכו להערכתו של סטימצקי, אהרן שאול שור ושמואל בן דוד. אולם סטימצקי לא שבע נחת מהסגנון השמרני דרך כלל של רוב המורים במוסד.

ב- 1928 עבר סטימצקי ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה אך לא התמיד בכך.כעבור שנה חזר לת"א והצטרף לאולפן לציור של יצחק פרנקל שם למד על ביטוי בצבע. פרנקל הזמין את סטימצקי להציג בתערוכה של קבוצת מסד שנערכה בצריף תיאטרון האהל  1924 יחד עם חיים לבנון, אהרן אבני, צבי שור, י. סנקובסקי, יוסף קוסונוגי, ישראל פלדי ו אהרון פריבר.

בשנים 1930-31 שהה בפריז וצייר באקדמיה קולוארוסי (Colarossi ) ובגרנד שומייר (Grande Chaumiere).בשנת 1931 השתתף בשתי תערוכות, האחת "התערוכה הקולוניאלית הגדולה" בפריז ובשובו ארצה הציג במוזיאון בצלאל, בין השאר עם שטרייכמן, לבנון ואבני. שימש כמורה לציור ברחובות ובראשל"צ.  בשנות ה- 30 קשר עצמו עם חבורת "כתובים" בהנהגתו של  הסופר עזרא זוסמן ובהשתתפות הציירים: דוד הנדלר ואריה נבון.

 ב 1932-3 השתתף בתערוכה הכללית של אגודת האמנים, שהוצגה בביתן הארץ-ישראלי ביריד המזרח הקרוב וכן בתערוכת "קבוצת אמנים מודרניים" בביתן התערוכות של אגודת האמנים ליד מוזיאון ת"א. תערוכת היחיד הראשונה של סטימצקי נערכה במוזיאון ת"א בינואר 1939.

בפלטה הכהה ומשיכות המכחול החופשיות וההבעתיות בציורי הנוף של שנות השלושים ניכרת השפעת הסגנון האקספרסיוניסטי של אסכולת פריז (ECOLE DE PARIS ), למשל ב"בית ספר מוריה ברחוב בוגרשוב תל אביב",1933,אוסף הפניקס, שם דמות קטנה ישובה בנוף הרחוב על רקע בית הספר, כולם- אדם, מבנה ועצים נסחפים בסערה של קווי צבע ירוקים חומים וכחלחלים .

 סטימצקי ושטרייכמן הקימו וניהלו את ה"סטודיה" (1945-1948), בו למדו רבים מבני הדור השני של הציור הישראלי (ציפורה ברנר, מיכאל ארגוב, צבי תדמור). השעורים היו ספונטניים, סטימצקי הסתייג מ'מתודות' הוראה והתרכז בלימוד טכניקות ציור בצבעי השמן והאקוורל.

 בשנות הארבעים והחמישים סגנונו של סטימצקי עובר שינוי. בציורי הנוף, הדומם והדיוקנאות שצייר הסגנון  הצבעוני הבעתי משלב מודעות גיאומטרית. בציורים אלו  המישורים בציור משתלבים ונפרדים זה מזה כפי שנתן לראות ב"עכו" (1957, צבע מים ועיפרון ,מוזיאון ישראל).

  ב1948 יחד עם עוד 14 אמנים, חתם על גילוי הדעת בנושא  הפרישה מאגודת הציירים והפסלים ותערוכותיה.ב1948הציג בביאנאלה בוונציה והיה בין מייסדי קבוצת קבוצת אופקים(אפקים)חדשים. למרות זאת, לא הציג בתערוכותיה הראשונות. הצטרף לתערוכת הקבוצה רק ב- 1953 במוזיאון ת"א.

סגנונו המופשט, היה מבוסס על השקפתו כי על הציור הישראלי לבטא את המתקדם בסגנונות האמנות שנתפס על ידי סטימצקי  כמופשט, וזאת על מנת  לבטא את חוויות הנפש ורוח האדם. סגנון אליו התייחס חבר נוסף באופקים חדשים יוסף-זריצקי כ'אוניברסלי'. בראיונות שהעניק סטימצקי, חזר הצייר על הקשר העמוק בין יצירתו המופשטת והחוויות אותן חווה לנוכח המציאות החזותית. חוויות אלו מתרגמות לקומפוזיציות מופשטות בצבעונית הבעתית, כדוגמת "מופשט", 1962,שמן, מוזיאון ישראל, שבו מבעד הכתמים והנזילות באדומים וכחולים, והירוק בצדדים, מבצבץ "אור" זהוב חום .

 סטימצקי הוזמן להציג מיצירותיו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. בשנות ה- 50 הציג בסאלון דה מאי בפריז ובביאנאלה של מאנטון שבדרום צרפת, ובתערוכת יחיד בגלריה אורי בראנז'ה בפריז. בעקבותיה נרכשה עבודה שלו ע"י המוזיאון לאמנות מודרנית שבפריז, לימים מוזיאון זה רכש שני ציורים נוספים של האמן. ב- 1955 ייצג את ישראל בביאנאלה בסן פאולו.

עמיתו הקרוב, הצייר יחזקאל שטרייכמן ( "שטרייכמצקי" נהגו לכנותם), כתב בפתח הקטלוג של התערוכה: " עבודות על נייר 1929-1989" במוזיאון הפתוח בגני התעשיה תפן ( סתיו תשנ"ג): "אביגדור סטימצקי- צייר בחסד אלוהים".

מקורות:

גולן, רומי (אוצרת). אביגדור סטימצקי : עבודות  מאוחרות. תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2008.

פישר, יונה. אביגדור סטימצקי. תל אביב: מוזיאון תל אביב  לאמנות, 1993.

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן