, , ,

נופי צוּבָּה

ZOOBA LANDSCAPES

צוּבָּה הוא קיבוץ הממוקם בדרך העולה לירושלים. הקיבוץ הוקם בשנת 1948 על ידי יוצאי פלמ"ח (ולכן נקרא גם בשם "פלמ"ח צובה") על שטחו של הכפר הערבי ס'וּבָּא, שהיה במקום עד מלחמת העצמאות. צובה אינו חריג בנוף הקיבוצים ויישובי ישראל, אולם ביד המקרה זכה הקיבוץ ליחס מיוחד מצידה של האמנות הישראלית.

בראשית שנות ה-70 התקין לעצמו יוסף זריצקי, איש קבוצת ההפשטה אופקים חדשים ומנהיגה, סטודיו בקיבוץ צובה. משם נשקף נוף הצופה אל ירושלים וההרים בסביבתה, נוף שכבש את ליבו עוד בביקוריו המזדמנים בקיבוץ, כשלימד סמינרים לבני הקיבוצים עשרות שנים קודם לכן. זריצקי נהג לפקוד את הסטודיו ולצייר בצובה כל שנה, עד פטירתו בשנת 1985. הוא מצא במקום את תנאי היצירה הרצויים עבורו – נוף מעורר השתאות, אויר פסגות ואוירת הפשטות של חיי הקיבוץ, אשר יחד אפשרו לו להתרכז שוב ושוב בציור הנוף. ציורי "צובה" הרבים מתאפיינים במתן התרשמות ראשונית ברישום עיפרון סכמטי אותו השלימו ערכיהם הצבעוניים של צבעי-מים על גווניהם ושטחיהם הכתמיים, מסלולי המכחול הבטוחים או המהרהרים, ורגעים קצביים של טבילות מימיות על גבי מצע הנייר.

בשנים 1994-1993 צייר לארי אברמסון את סדרת הציורים "צובה" (tsooba), עמה שב הוא את השיבה הראשונה אל הקיבוץ. סדרה זו מונה 38 ציורי שמן אשר צוירו לפי תצלומים שצילם האמן במקום, 38 הטבעות של אותם ציורים על גבי נייר עיתון "חדשות", וכן 13 ציורים של ענפים שאסף אברמסון מצמחיית המקום. ציורי הענפים עמדו כסמל לחורבן ועקירה והיו כמעשה תיקון נגד השבר שהתרחש. כך גם היה אופי תליית הציורים בתערוכה tsooba שנערכה בשנת 1995 בגלריה הקיבוץ בתל אביב – תלייה רציפה בגובה עיני הצופה כפעולת שיקום של קו האופק. במחזור ציורי "צובה", שהפך לימים לקאנון באמנות ישראל והיה למפתח במכלול יצירתו, מותח אברמסון ביקורת על עיוורונו של זריצקי, כאמן המייצג את הקאנון האמנותי הישראלי. ציורי זריצקי, לדידו של אברמסון, התעלמו מהריסות הכפר הערבי שבמקום, דבר המעיד על הפניית גבו של הצייר, במודע או שלא במודע, ל"נכּבה" הפלסטינית ולסבלם של ערביי המקום. הוא מבקר את שפת ההפשטה הלירית של המכחול הזריצקאי כשפה בעלת נטייה ממסדית ציונית, ומסיק כי עצם היעדרותו של המרכיב הפוליטי מעיד על נוכחותו בתכלית הציור.

בשנת 2013 הצטרף הצייר יונתן הירשפלד אל שושלת ציורי "צובה": ב- 2012 הציג אברמסון את תערוכת "1967" ובה ציורים על גיליונות עיתון "הארץ" ממלחמת ששת-הימים, אשר לוותה בקטלוג עשוי בפורמט "הארץ" ומנייר-עיתון. הירשפלד נטל את העיתון הישן-חדש, הפריד את דפיו, והפכם מצע לסדרת ציורים בשם "על הארץ", בה צייר משטחים מופשטים בנוסח זריצקי לצד מוטיבים אחרים פרי מכחולו, ובכך שב אל צובה שיבה נוספת. "צובה" של הירשפלד היא ניסיון ליצירת שפה שלישית מהמפגש הבין-דורי ולהשיבה מן הממד האתי אל הממד האסתטי. הוא נהנה מהמנדט הפוסטמודרני המאפשר לו לנכס את מרכיבי אמנותם של קודמיו, ולשוב אל הקיבוץ שיבה אמנותית-תרבותית.

מקורות:

מרדכי עומר, יוסף זריצקי, מסדה, תל אביב, 1987.

אלן גינתון (עורכת), לארי אברמסון, מוזיאון תל אביב, 2010.

טלי תמיר, לארי אברמסון: TSOOBA, גלריה הקיבוץ, תל אביב, 1995.

רון ברטוש, יונתן הירשפלד: על הארץ, משכנות שאננים, ירושלים, 2013.

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורון ברטוש