, , ,

מוקדי, משה

MOKADY, MOSHE

1902-1975

משה מוקדי (ברנדשטטר), צייר, נולד בעיירה בטארנוב שבגליציה ( יוני 1902). ב 1914 עברה המשפחה להתגורר בוינה, אוסטריה, שם למד הנער ציור אצל לזר קרסטין. בהיותו בן 14, נסע ללמוד בציריך. בצד לימודיו בגימנסיה המקומית, השתלם בנגינה על פסנתר והשתתף בשיעורי ציור. כעבור שנתיים חזר למשפחתו בוינה ומשם ועימם עלה ארצה (1920) והתיישב בחיפה.

ב 1922 חזר לוינה ולמד באקדמיה המקומית לאמנות. הלימודים באקדמיה נמשכו כשנתיים ומשה חזר ארצה. ב 1926 שינה את שם משפחתו מברנדשטטר למוקדי. יש המשייכים מהפך זה, לקבלת אזרחות ארצישראלית ולהשתתפותו הראשונה של מוקדי בתערוכת "אגודת אמנים עברית". ב 1927נסע מוקדי לפריז ושהה שם כשש שנים. ב 1933 שב ארצה והחליט להתגורר בירושלים. במשך שנתיים ניהל יחד עם הצייר פנחס ליטבינובסקי בית ספר לרישום וציור שפעל עד לשנת 1940.

סגנונו של מוקדי בראשית שנות ה20 היה פיגורטיבי. יצירה מאד ידועה פרי מכחולו היא: "דיוקן עצמי " מ 1923-24, ציור שמן צבעוני בו הראש מוטה לצד, פניו מביעים רצינות והרהורים. את  דמותו מקיפים 3 פרחי חבצלות (אולי צבעונים). ניתן לזהות השפעה של של פ. פיקאסו המוקדם. החל מסוף שנות ה20, ובשנות ה 30 נוספו לציורי הדמויות  נופים אורבניים ונופי טבע: "אשה וילדיה" (1930), "שני ליצנים" (1931), " הגמד",  "המלצר", "נוף פריז" (1930-31), יצירות נוספות של מוקדי התייחסו לנופי הארץ: "רחוב בעיר ( כנראה טבריה) או "שפת הים". מוקדי אהב גם לצייר בטכניקת האקוורל, צבעי מים, למשל: סדרה בשם "נוף" בסגנון אוורירי של עפרון וצבעי מים על נייר משנת 1924.

בשנות  ה-50 עבר בהדרגה לצייר בסגנון מופשט. "עץ" (1950), "נוף בכחול " (1956), המשך בציורי הדמויות "אשה עם רעלה" (1959), או עבודה ידועה בשם "דמות ושולחן" (1958), כאן הדמות הינו כתם בצבע זהבהב, צבע השולחן וורוד וברקע האובייקטים בגוונים מתחלפים של אפור. הציור "נוף" (1958, שמן על בד),  מופשט בחלקו, בקדמת הנוף רמזים גרפיים של עמודי גדר של יישוב כשברקע כתמים חומים המרמזים על גבעה או תל.

החוקרים מעלים סברות שונות לשינוי שחל בסגנון יצירתו של מוקדי. יש הרואים בכך השפעת סיוריו באירופה וההיחשפות ליצירותיהם המוקדמות של ו. קנדינסקי, ק. מלביץ, ז'. דובופה, א. יורן ואחרים. בהמשך הייתה כנראה השפעה לביקוריו בניו יורק וביקור בתערוכותיהם של אמני "אסכולת ניו יורק" בעלת הסגנון המכונה דרך כלל "המופשט האקספרסיוניסטי". אין ספק שהייתה השפעה מקומית של אמני קבוצת אופקים (אפקים) חדשים  והדומיננטיות שלהם באותן שנים, בשדה האמנות בארץ.

החל משנת 1934 קיבל הזמנות מהתיאטראות בארץ ישראל לתפאורות להצגות שהעלו על בימתם . המחזה הראשון לו עיצב תפאורה היה "מעשה כשפים" פרי עטו של שלום עליכם מחזה שהועלה ב"הבימה" בבימויו של ברוך צ'מרינסקי. מחזות נוספים להם תרם את עיצוביו היו: " החולה המדומה", "הסוחר מוונציה" ב"הבימה ", והמחזות: "פישקה החיגר", "מנחם מנדל בעל החלומות", ו"בתיה" בתיאטרון ה"אוהל". מוקדי הוזמן גם לעצב תפאורות ל"קמר אופרה" הארץ ישראלית, שהעלתה את "החטיפה מהארמון" של מוצרט בבימויו של בנו פרנקל (1935).

בתחילת שנות ה50 נוספו גם התיאטראות "הקאמרי" ו"המטאטא" לאלה שהזמינו אצל מוקדי תפאורות למחזות שהעלו .

בשנים 1950-1952 ניהל משה מוקדי את המדור לאמנות במשרד החינוך והתרבות. מ1952 ועד 1965 ניהל את מכון אבני לציור ופיסול בת"א. ב 1953 חבר לצייר מרסל ינקו והיה פעיל בהקמת כפר האמנים בכרמל "עין הוד". בשנים הראשונות לקיום המקום היה מגיע בעיקר בסופי שבוע, אולם בשנת 1965 עבר להתגורר דרך קבע וליצור בעין הוד. משה מוקדי נפטר בספטמבר 1975 בכפר האמנים "עין הוד".

 

מקורות לעיון:

 פישר, יונה ואירית הדר.משה מוקדי. "עמותת משה מוקדי".תל אביב: מוזיאון ת"א לאמנות, 1999.

משה מוקדי. קטלוג תערוכת "ציורים נבחרים  1923-1973.תל אביב: גלריה גורדון, 2010.

עפרת,גדעון. משה מוקדי ,נער, ראשית שנות ה40 של המאה ה20.ירושלים: "אופקים רחבים", 2012.   

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן