, , , , ,

לישנסקי, בתיה

Lishanski, Batya

1901-1990

לישנסקי, בתיה, 1901-1990, Lishanski, Batya

נולדה בעיר מאלין, אוקראינה, ועלתה עם משפחתה ארצה ב-1910. אחותה הבכורה שרה הקימה את קופת החולים הכללית. אחות נוספת הייתה רחל ינאית בן-צבי, אשתו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי (רחל לישנסקי שינתה את שמה לרחל ינאית לאחר שאמה נחקרה על-ידי הטורקים בחשד שהיא קרובת משפחה של יוסף לישנסקי, מאנשי מחתרת ניל"י). לישנסקי נחשבת לפסלת הישראלית הראשונה והייתה אחת הפסלות הידועות ביותר בארץ באותן שנים, במידה רבה בזכות האנדרטאות הרבות שפיסלה. למדה ציור אצל אירה יאן ובשנים 1920-1918 למדה פיסול אצל בוריס שץ בבצלאל ובשנות העשרים הציגה פסלי עץ. ב-1920 נסעה ללמוד באקדמיה לאמנות ברומא, ולאחר שנה חזרה ארצה והפכה לחברת קיבוץ עין-חרוד. ב-1923 נסעה ללמוד בברלין, וב-1925 החלה ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות בפריז – École des Beaux Arts, ואף הציגה ב"סלון העצמאיים" ב-1926. היא המשיכה להתגורר בפריז עד שובה ארצה ב-1929.

לדעת לוינגר, לישנסקי נמנית עם בוניו הראשונים של מיתוס השוויון בין גברים ונשים מתוך עמדתה הציונית סוציאליסטית. היא ייצגה בפסליה את שני המינים כשווים, כמו למשל באנדרטת "עבודה והגנה" בחולדה, 1936-1932 שמאפיינת את הגברים והנשים שבפסליה, הלוקחים חלק שווה הן בעבודת האדמה והן בהגנה על הארץ. באנדרטה מופיעים אפרים צ'יזיק, שנפל בקרב על חולדה ועל קברו הוקמה האנדרטה, ולצדו אחותו שרה צ'יזיק, שנפלה בקרב תל-חי ועוד דמות אנונימית. לצדם מופיעים דימויים של שיבולים ומגל, כדי להדגיש את הקשר בין הלוחמים לבין חלוציות. גמזו רואה בסגנונה ביטוי לנימה אישית ונשית, למרות כל ההשפעות הרבות שמהן הושפעה. דמויות הנשים שלה קיבלו ודאי את השראתן מדמותה שלה – אישה עצמאית העומדת בזכות עצמה, מחויבת לאמנותה, לסבית רווקה וללא ילדים, בעלת מעמד בולט בשדה האמנות הישראלית (ולמרות זאת עברה כמה משברים אישיים, ואף ניסתה להתאבד מספר פעמים) סגנונה נע בין אקספרסיביות לבין ריאליזם בגישה פסיכולוגית. היא יצרה דיוקנאות רבים, כגון דיוקנו של גיסהּ, הנשיא יצחק בן-צבי, והציבה שורה של אנדרטאות אבן, כמו האנדרטה בחולדה, שבה שילבה אבן מעובדת לצד אבן לא מעובדת. לישנסקי זכתה פעמיים ב"פרס דיזנגוף" (1944;1957), והיתה כלת "פרס ישראל" לשנת 1986.

מקורות:

גמזו, חיים,  ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל-אביב, [1951] 1957 .

Levinger, Esther, “Women and War Memorials in Israel.” Woman’s Art Journal, 16:1, 1995

לישנסקי, בתיה (1990-1901) אנדרטת עבודה והגנה, 1937, אבן, יער חולדה.

 

לישנסקי, בתיה (1990-1901) אנדרטת עבודה והגנה, 1937, אבן, יער חולדה.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס