, , , , ,

לובין, (ליאו) אריה

Lubin, (Leo) Aryeh

1897-1980

לובין, (ליאו) אריה (1897-1980)  Lubin, (Leo) Aryeh

שייך לדור הציירים המודרניסטים הראשון בארץ ישראל, בין בעלי הזיקה והידע הרב בזרם,  וכמי שתרם לעצוב 'הסגנון הארץ ישראלי' הנתפס בהיסטוריוגרפיה כסגנון 'מקומי'. לובין, יליד ארה"ב , גדל בשיקגו בבית ציוני. ב 1913 הגיע ארצה ללמוד בגימנסיה הרצלייה  בתל אביב והתגורר בפנסיון סמילנסקי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לארה"ב  וב1916 נרשם כתלמיד במכון לאמנות בשיקגו. ב1917 התגייס לגדודים העבריים ושירת  בקנדה, אנגליה,  מצרים, וישראל (1918 ) .

ב1919 המשיך את לימודיו במכון לאמנות בשיקגו אותם סיים בשנת 1922  וזכה במלגה על שם ג'ון קווינסי אדמס לשהות לימודית באירופה. באותן השנים היו ברשות המכון שהוקם על ידי עשירי העיר התעשייתית, אוספים אירופאים כולל אמנות פוסט אימפרסיוניסטית ובשנות העשרים התפתחה תוכנית הלמודים שכללה הבעתיות ועיצוב תעשייתי.  ב1923 שהה מספר חודשים באנגליה, בלגיה  ופריז. השהות באירופה העמיקה את נטייתו הדייקנית לקווים וצורות ברורים, התפתחות סגנונו המודרני גיאומטרי  ופתיחותו לצבעים "חיים" בעלי טונליות חזקה.

ב 1923חזר ארצה והתגורר ברחוב הגליל (היום מאפו) אותו הנציח ברישומי העיפרון הרבים שיצר ממראות תל אביב ונווה צדק . אלו משלבים מערך מבני המזכיר את סזאן עם ציונים מהווי המקום(דמויות או צמחייה) בשנות העשרים השתתף בתערוכות מגדל דוד ובשלשת תערוכות ה"אמנים מודרניים", בצריף ה"אהל" (1927, 1928, 1926) ובתערוכה של קבוצת "אגד" ב1929.  השילוב בין מודעות גיאומטרית וצבעוניות הבעתית ומקומית באה לידי ביטוי ברישומי  הגואש הזוויתיים, ורודים, סגולים וצהובים,  של בתי הקפה הערביים משנות העשרים, בציורי הדומם הנעים בין מערך מוטיבים וסגנון אופייניים לקוביזם הסינטטי לפיגורטיביות מוצרנת של מוטיבים מקומיים (כדים, הדרים) ובציורי השמן בסוגות (ז'אנרים) השונים, בין המפורסמים-"גבעות רמת גן" (נוף בשרונה), 1924-5, מוזיאון תל-אביב.

לאחר מות אביו ב1932 עלתה אמו של רובין ארצה והתגוררה עם הצייר עד לפטירתה. בין 1936 לסוף שנות הארבעים התגוררו בתל בנימין, בבית אשר תוכנן על ידי שמואל ברקאי, בקריית מטלון ולבסוף ברח' הירקון בתל-אביב. בנובמבר 1947 הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב (מנהל ד"ר גמזו), ב1953 בגלריית צ'מרינסקי, וב1969תערוכה רטרוספקטיבית בבית צבי ברמת גן. במשך השנים נסע לובין לאירופה וארה"ב וב1970 אף הציג בוושינגטון.  שלמה שבא העריך כי על אף שלובין היה מיודד עם ציירים רבים (היה בחברות קרובה עם הצייר שמשון הולצמן) לא  זכה להכרה מספקת כאמן בקרב הציבור והממסד, (למעט על ידי ד"ר גמזו). אריה לובין הותיר את הרישומים  והציורים ברשותו לוועד למען החייל וליתומים .

מקורות לעיון :

בלס, גילה, "ציירי ארץ ישראל בשנות העשרים והקוביזם", שנות העשרים באמנות ישראל, מארק שפס, (אוצר)תל-אביב: מוזיאון תל-אביב, 1982 .

שבא, שלמה, לצייר ארץ כמולדת, סיפורו של דור האמנים הראשון, משרד הביטחון, תל-אביב, תשנ"ב, 1992.

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורבקה נחמני  שוסטרמן