, ,

לבנון, מרדכי

LEVANON, MORDECHAI

1901-1968

מרדכי (וייס) לבנון נולד בפברואר 1901 בכפר ליד העיר גרוסוורדיין שבטרנסליבניה (אז בשלטון אוסטרו-הונגרי). אביו היה רב ושוחט בקהילה. המשפחה הייתה מרובת ילדים, שהתגוררה בבית עם חצר גדולה, מוקפת חומה. בתוך בית המשפחה היה בית כנסת שהיווה מקום כינוס ליהודי הסביבה בעיקר בתקופת החגים. החינוך היה תורני בתוך המשפחה כשהמורה הוא האב. את סקרנותו ליצירה האמנותית ספג מרדכי הילד מאחיו הבכור, סלומון וייס, צייר בוגר האקדמיה לציור של העיר אורדיא-מארא (גרוסוורדיין). האח המבוגר היה מקובל ואהוב על בעלי האחוזות ועשירי האזור ואלו הזמינו אותו לצייר בבתיהם ציורי קיר וציור על התקרות. מרדכי, האח הצעיר, היה "נער הצבעים"-שולית האמן, היה עליו לסחוב את מיכלי הצבעים, את המכחולים והשפכטלים ולהגישם לפי דרישה לאחיו הצייר בעת עבודתו.

בתום מלחמת העולם הראשונה ראה לבנון ב"ציונות" כעין "תנועה משיחית". ב 1921 והוא בן עשרים הצטרף למשפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל ועמה הגיע לגבעת עדה. בשנים הראשונות לחייו בארץ עבד בחקלאות, בעבודות כגון עידור וניקוש בשדות או בסחיבת לבנים. התפעל בעיקר מ'אור היקרות והבוהק הלבן' אותם חווה מרגע הגיעו לנמל חיפה ועד אחרית ימיו כצייר פעיל ומוכר. ב 1925 עבר לתל אביב והחל לעבוד כטייח. בשנת 1926 הצטרף לבנון לסטודיו לציור שהקים הצייר  יצחק-פרנקל,-פרנל. פרנקל חזר אז ארצה אחרי חמש שנות שהות ויצירה בפריז. הושפע מאד מהסגנון האקספרסיוניסטי, בעיקר של הציירים חיים סוטין ו ג'ורג' הנרי רואו . לסגנון זה שספג לבנון בסטודיו, הייתה השפעה רבה על ציוריו. למרות שעבד לפרנסתו כטייח, תמיד נשא עימו פנקס רישומים ועפרונות ציור. לבנון הרבה לרשום מראות בהם נתקל בשעות עבודתו וכן דמויות אותן פגש במשך היום. בשנת 1929 יחד עם כמה מבוגרי הסטודיו של פרנקל וכמה מבוגרי "בצלאל", יסד את קבוצת מסד בדצמבר-ינואר 1929-1930 הציגו תערוכה ראשונה בדירה פרטית בשד' רוטשילד 4, בית פינחס פרידמן. יחד עם מרדכי לבנון הציגו בתערוכה: אהרן אבני, צבי שור, דוד הנדלר, ישראל פלדי, יוסף קוסונוגי, שמשון הוצלמן, אביגדור סטימצקי, יוסף זריצקי וכן הפסל אהרן פריבר. בשני חדרים בבית באותה תקופה הציג לבנון יצירות בסגנון האקספרסיוניסטי שספג בסטודיו של פרנקל וניכרת גם השפעה של האמנות הפוסט אימפרסיוניסטית ששלבה מודעות צבעונית אימפרסיוניסטית עם תפיסה פסיכולוגית מדעית, ג'ורג' סרא, גיאומטרית,פול סיזאן, הבעתית, וינסנט ואן גוך, דמיון ופנטזיה, פול גוגן, אמנים שהניעו את האמנות לעבר המופשט בסוף המאה ה19. בנוכחותם של משיכות המכחול בקומפוזיציה, הנטייה לגיאומטרי ורמזים דקים של הפשטה ניתן לזהות את השפעתו של פול סזאן אולם ניכרת גם נטייה להבעה ותנועה, למשל ב"נוף" (1943), המתאר חקלאים בפרדס מושבה, מאחוריו גבעות ולצידו שורת עמודי חשמל.

 תערוכת יחיד ראשונה הציג לבנון בסוף שנת 1936 בגלריה "הס" בת"א, תערוכה שזכתה לתגובות חיוביות של עמיתיו הציירים, שצירפוהו מאז לכל תערוכותיהם הקבוצתיות. בשנת 1938 נשלחו כמה מציוריו של לבנון לביאנאלה בוונציה וב1939 השתתף בתערוכת אמני ארץ ישראל בביתן הארצישראלי ביריד הבינלאומי בניו יורק. תערוכות יחיד נוספת הציג לבנון בגלרי "כץ"  (ברחוב דיזנגוף בת"א) בשנים 1939 ו1940. בשנת 1939 עבר מרדכי לבנון, יחד עם אשתו רחל ובנו הקטן יוסי, להתגורר בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) בירושלים. בהשפעת רעייתו עזב את עבודת הטייחות והתמסר כולו ליצירה אמנותית . במרכז עבודתו סדרה גדולה של רישומים וציורים של  ירושלים המתייחסים  לנופי עצים וסמטאות העיר המתעקלות.

ב1940 הוציא לאור סדרה של הדפסי אבן- ליתוגרפיות- שאוגדו באלבום בשם "נוף הארץ", 13 הדפסים של רישומים בשחור-לבן. הצייר יצחק פרנקל כתב מבוא מיוחד לאלבום.

ב 1944 הציג בבנין תיאטרון "הבימה". ציורי חומות ירושלים, העיר העתיקה ,בית הכנסת "החורבה" היוו את מרכז התצוגה. לאחר ביקור בתערוכה הגיב הצייר נחום גוטמן בכתבה בעיתון "דבר" מיום 12.02.1944 ":..יש לו (ללבנון) טוטליות מיסטית, כולנו ציירנו את סלעי ירושלים, הוא השיג משהו מיוחד". החוקר ד"ר גדעון עפרת במאמרו "מרדכי לבנון ההר וההיכל" קורא לשנות ה40 ביצירתו של לבנון " שנות ירושלים". מוזיאון תל אביב יזם תערוכת יחיד למרדכי לבנון (1948), ובשנה שלאחריה הציג כעין תערוכה רטרוספקטיבית בבית האמנים הירושלמי. ד"ר חיים גמזו , מנהל מוזיאון תל אביב, בפתיח לקטלוג התערוכה בשנת 1948, מציין כי "לבנון הוא אמן המרגיש עצמו כאילו מנותק מהמציאות, דואה על כנפי דמיונו המשולהב במיוחד בציוריו על ירושלים"."זו אינה ירושלים דלמטה ואף לא ירושלים דלמעלה, זוהי קריה שרויה במין היפנוזה בה נופים ודמויות הם חלק בלתי נפרד מהזייתו של האמן". לבנון לא הפסיק לצייר את ירושלים אך הוסיף לנופים שצייר את עכו העתיקה (1950-1953), את צוקי הנגב (1958-1960) הרי אילת (1965) וכמובן נופי צפת. האחד"דיוקן עצמי " ציור שמן על בד (80X70Xס"מ) משנת 1956, הנה עבודה הבעתית שבה צבעים חזקים ותווי פנים בהבלטה גיאומטרית. העבודה השנייה "מפולת בהרים" ציור שמן (75X95 ס"מ) משנת 1966 הנו ציור במשיכות מכחול חזקות ואקספרסיביות, צבעוניות של צבעים חמים עם כתמי צבע פסטליים בגוף הציור.כמו כן התנסה בפורמטים גדולים בעיקר בנושא גלות.

 בשנות ה 60 נתן לזהות בציוריו  של לבנון רמזים מיסטיים-קבליים וסמליים. כדוגמא לאלה ציוריו: "אביב בהרים"(1966), "מורדות הר כנען"(1964), וציור מאד ייחודי של פנים הסטודיו הצפתי שלו. בשנתיים האחרונות ליצירתו התרכז במיוחד במוטיבים קבליים, בהשפעת נושאים וסמלים מספר "הזוהר". לאחת מיצירותיו קרא בשם: "תפארת" כשם אחת הספירות הקבליות התחתונות.

כחודשיים לפני פטירתו נערכה לו תערוכת יחיד במוזיאון ישראל. באותה תקופה הוכרז כי זכה בפרס ירושלים לאמנות  (1968). מרדכי לבנון נפטר בשלהי 1968.

פרסים בהם זכה מרדכי לבנון:

* פרס דיזנגוף לאמנות-בשנים 1938 ,1948 ו1960

* הפרס ע"ש האמן הרמן שטרוק- בשנת 1940

*פרס ישראל-ברזיל (השתתפות בביאנלה בסן פאולו) –בשנת 1957

* פרס ירושלים לאמנות- בשנים 1948 ו1968

 מרדכי לבנון 'דיוקן עצמי'

 "דיוקו עצמי",1956, שמן על בד

      גודל: 70 על 80 ס"מ

מרדכי לבנון -מפולת הרים

"מפולת הרים",1966, שמן על בד

   גודל: 75 על 95 ס"מ

מקורות לעיון:

 מרדכי לבנון ,הוצאת עזבון מרדכי לבנון, ירושלים, 1970.  

גלעדי, דוד. מסילות באמנות.תל אביב, 1987                           

 כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן