, , ,

ייסורי כלאיים, נורית שרת

HYBRIDITY, NURIT SAHARET

העבודה "ירח בהר גריזים" מוקדשת לשומרונים – שומרי דת משה, קבוצה אתנו-דתית עתיקה שהתגבשה סביב פרשנות ייחודית של התורה. "730 איש, 6 שמות משפחה, 3 שפות, שתי שכונות", נאמר בקריינות הרקע לסרט. "קראתי בספר על השומרונים שזו העדה היחידה בעולם שמעלה זבח על פי התורה", מוסיפה שרת, כשתמונות ססגוניות שונות מחיי העדה מרצדים לצידה על שני מסכים נפרדים. התמונות חושפות מבט צידי, מציצני במודע, על הווי החיים של ה"אחר": גברים עטויים חלוקים לבנים צועדים בחושך על הר; ספר תורה ישן כתוב בשפה עתיקה; תקרה של סלון מקושטת בפירות הדר; מלמול חרישי של תפילות; קולות שירה; תרבוש.

הסרט משחזר את ז'אנר סרטי הטבע האנתרופולוגים שביקשו לחשוף לקהל המערבי את סוד קסמו של השבט האקזוטי: פריימים צבעוניים נמזגים בנתונים סטטיסטיים, נרטיבים מדעיים ומספרת "יודעת כל". אך עבודת הוידיאו, כמו הקהילה בה היא עוסקת, מתפצלת בין כמה מסכים/סיפורים החותרים תחת אושיות הז'אנר. המצלמה נודדת בין שכם, חולון והר גריזים, מהמרחב הפרטי למרחב הציבורי, מימים של חג אל שגרת חולין. המסך המפוצל מתלבט בין שלושה פריימים שונים הפועלים במקביל זה לצידו של זה. בשלבים מסוימים הופך כל אחד מהם לערוץ שידור עצמאי. את התמונות המתחלפות מלווים נתונים יבשים, התרשמויות אישיות, ציטוטים ועדויות הנמהלים אלו באלו. את כולם עוטפת שירה גברית הנושאת אופי דתי, חידתי, רוחני.

אז מי אתם השומרונים? העבודה מספקת תשובה מקוטעת העומדת על חולשתן של שאלות מסוג זה, כמו גם על החולשה האימננטית הטמונה במבט החוקר. השאלה איך מסתכלים? על מה מסתכלים, וכיצד? אינה רק סוגיה מתודולוגית. זוהי שאלה שעוסקת במבטים ובגבולות; בגבולות המבט. חידה זו הופכת למסקרנת לא פחות מהחידה שמעמידה קהילת השומרונים. שהרי הידיעה היא שאלה של גבולות ושימור גבולות: "אנחנו עדה קטנה", מספרת הדוברת לקראת סיום הסרט, "אם כל אחד יעשה מה שהוא רוצה לא תישאר קהילה". שמירה על קווי הגבול כאמצעי לשמירה על ידע ונכסים תרבותיים, היא גם מגננה וגם מחסום; היא הדעת וחסימת הדעת; היא פרדוקס שאין להתירו.

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודליה יפה מרקוביץ'