, , , , ,

הפטר, פאני

Hefter, Fanny

1897-1964

הפטר, פאני, 1897-1964, Hefter, Fanny

נולדה במוסקבה רוסיה (באתרי מכירות פומביות מופיעה שנת הלידה 1900), למשפחה חילונית (אביה היה רופא), אחת מחמש בנות (ביניהן שתיים ציירות – אחותה אליזבט אפשטיין הייתה ציירת ידועה בשוויץ ובפריז ואף הציגה בארץ). הפטר סיימה את לימודי התיכון במוסקבה ולמדה שם בבית ספר לאמנות. בין 1921-1918 התיידדה עם צייר יהודי, עמשי בן מרדכי נירנברג, שהיה מראשוני הקוביסטים ברוסיה, ועד 1917 היה צייר בולט באוונגרד האודסאי, וכמה מתמונותיו אף נכללו באוסף פרמן. ב-1923 נסעה לאחותה בברלין וב-1925 נסעה לפריז, שם התיידדה עם הצייר לואיג'י רוסולו הפוטוריסט ושמרה אתו קשר במשך 15 שנה. בפריז עבדה כמעצבת בבית האופנה של דווידוב, יחד עם סוניה דלוניי (שנשארה חברתה כל חייה, גם כשעלתה ארצה). היא הייתה מעורבת בחיי המהגרים הרוסים שם והייתה מבקרת קבועה בבתי הקפה של הבוהמה הפריזאית והייתה שם דמות ידועה. בשנות השלושים התפטרה מבית האופנה והקדישה את כל זמנה לציור. בזמן מלחמת העולם השנייה הסתתרה בכפר נידח בצרפת, וחברהּ הצרפתי נהרג באחת מפעולות המחתרת שבה לחם.

ב-1955 עלתה ארצה וחייתה בירושלים, שם גם הציגה מספר תערוכות יחיד (ורק תערוכה אחת בתל-אביב). הפטר האמינה בגלגול נשמות, בספיריטואליזם ובתורות מיסטיות שונות. לדעת טלפיר, על אף שהייתה "ציירת מחוננת בעלת תרבות אמנותית סגולית" לא זכתה לתשומת לב שהייתה ראויה לה.  נראה כי אופייה הצנוע, ביישנותה ועדינות נפשה לא הועילו לה בעולם שבו יש להתמודד על הכרה. ציורה היה פיגורטיבי, אישי ולירי, רוגֵע ומלנכולי, מאופיין בהנחות מכחול עדינות דקות, שקופות ומצועפות. הפטר דוגמה לציירת שפעלה לחלוטין מחוץ ל"לסצנה" האמנותית בארץ, ואף לא הייתה חברה באגודת הציירים והפסלים, ולכן כמעט שאינה מוכרת.

מקורות:

טלפיר, גבריאל, "אמנים בישראל שהלכו לעולמם", גזית, כרך כ"ו, א-ח, 301-308, חשון תש"ל (1969)

מרקוס, רות (עורכת), נשים יוצרות באמנות הישראלית 1970-1920,  סדרת מגדרים, הקיבוץ המאוחד, 2008.

הפטר, פאני (1964-1897), ללא פרטים, גלריה נורה, ירושלים

הפטר, פאני (1964-1897), ללא פרטים, גלריה נורה, ירושלים

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס