, , ,

דנציגר, יצחק

Danziger, Itzhak

1916-1977

דנציגר יצחק (מקס וילהלם)  Itzhak Danziger

נולד בברלין, 1916, וגדל בהמבורג. ב1923 עלה עם משפחתו לירושלים שם הקים אביו שהיה רופא את קליניקת דנציגר. למד בגימנסיה העברית ואצל זהרה שץ, לימודי אמנות. בפרוץ הפרעות בירושלים נשלח לברלין ובשובו ארצה, 1930, המשפחה עברה לתל-אביב שם למד דנציגר בגימנסיה הרצליה ובין 1932-3 בבית הספר הריאלי בחיפה.

בין 1934-7 למד אמנות ובעיקר פיסול באנגליה ראשית באוטרשו, קולג' בסארי, ולאחר מכן בבית ספר סלייד לאמנות אצל המורה אלפרד ג'רארד. שהה רבות במוזיאון הבריטי ופתח את התעניינותו בפיסול העתיק. ב1938 חזר לתל אביב וייסד סטודיו בחצר בית החולים שייסד אביו בר"ח גרוזנברג. בשנה זו גם עיצב אנדרטת זיכרון  למייסדי  מושבת פתח תקווה.

ב1939 פסל את נמרוד מאבן חול נובית (במקור אחת מאבני רחיים שנרכשו על ידי בנימין תמוז מפועלים ירדנים בתל אביב). בסגנונו של הפסל  באה לידי ביטוי השפעתה של  המסורת החוץ אירופאית, מצרית והודית, הן בפשטות עיצוב הפרטים של הדמות העירומה הניצבת על מחצית הירכיים והן בציפור הצייד על כתפה. הפסל שנועד לאוניברסיטה העברית בירושלים נדחה בשל היותו של נימרוד דמות לא יהודית ובלתי נימולה, ואף ניזקה בידי מספר תושבים  כשהפסל שב לסטודיו בר"ח גרזנברג. ברבות השנים הפך נמרוד לפסל מרכזי בשיח תולדות האמנות הישראלית ונקשר למגמה הארכיאולוגית ו ה'כנענית'. בשנה זו יצר גם את 'שבזיה', גם היא מאבן החול הנובית. בשילוב החומר והנושא באה לידי ביטוי תפיסתו של דנציגר את יצירת האמנות כמקום מפגש צורני  של מקום, היסטוריה, ותרבות .

ב1940 הצטרף לפלמ"ח ובין1945-8 הרבה בנסיעות ובפאריס אף עבד עם הפסל אוסיפ צאדקין. בין1948-55 גר בלונדון שם התפרנס מתיקונים  של מוטיבים אדריכליים ולמד תכנון גנים ונוף בבית הספר של אגודת האדריכלים(1951-2). התיידד  עם אמני המכון לאמנות עכשווית והציג  במחיצתם בתערוכות השנתיות. ב1954 נפצע בעת עבודת חציבה בסלע  באתר בקנט.

לאחר חזרתו ארצה ב1955 החל ללמד עיצוב תלת ממדי בפקולטה לאדריכלות בטכניון , הצטרף לאופקים חדשים. והציג את קרני חיטין בתערוכת הקבוצה ב1956. בתקופה זו התחיל ליצור בברזל מרתך ומולחם קונסטרוקציות שבהן ביטוי להתפתחות תפיסתו את הצורה המופשטת כאידיאל פיסולי, למשל במשולשים הישרים והמתעקלים בסנה הבוער, 1957 או במערך הצורות הגיאומטריות ה נפרסות כלפי מעלה מעל בסיס בעל שלש רגליים  בפסל שהוצג בתערוכת העשור בבנייני האומה בירושלים, 1958.

הקשר להיסטוריה העתיקה ממשיך במלך הרועים ובפיסול הארכיאולוגי המתמזג עם פרוייקט הקיר בגבעת רם, 1958, שם משולבים סימנים דמויי כתב או קישוט עתיקים.

משנות הששים הציע מודלים וביצע אנדרטאות זיכרון . ובנוסף השתתף בפרויקטים סביבתיים  כגון שיקום מחצבת נשר, 1970-71 בחיפה ונטיעת 350 שתילי אלון כחלק מאתר הנצחה לחיילי  סיירת אגוז בגולן, 1977. ביולי, 1977, נהרג בתאונת דרכים בדרכו לירושלים. הותיר בת ושני בנים .

מקורות לעיון:

עומר , מרדכי, יצחק דנציגר, קט. תע. , מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1996


 

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורבקה נחמני שוסטרמן