, ,

גת, אליהו

GAT, ELIYAHU

1919-1987

 אליהו גת  (1919-1987),  יליד העיירה דוקשיץ בביאלרוס. בהיותו בן 18 עלה ארצה והחל ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה. בשנים 1939-1942 היה חבר בקיבוצים ניר חיים ומעוז חיים, מטעמם נשלח לעבוד בקבוצת סוורים בנמל חיפה. התגייס לצבא הבריטי (1942) ושרת במסגרתו כ4 שנים בעיקר בארץ ישראל ובצפון אפריקה. עוד בהיותו בשרות הצבאי החל ללמוד ציור אצל הצייר אהרן אבני. כשעבר לשרת בקהיר, השתתף בקורסים לחיילים –אמנים באקדמיה לאמנות שבקהיר.

לאחר שחרורו ועם שובו ארצה, הצטרף ללימודים ב"סטודיה" שבניהולם של יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי בפרוץ מלחמת השחרור גויס לצה"ל, שם שרת עד סוף שנת 1949.

 בתחילת שנות החמישים ,היה בין מייסדי קבוצת העשרה. יחד עם אלחנן הלפרן, קליר יניב, צבי תדמור, אפרים ליפשיץ ואחרים יצאו כנגד הדומיננטיות של "אופקים חדשים" בשדה האמנות הישראלית. באותה העת, ראשית שנות החמישים, יצא כנגד אמנות המופשט. הקבוצה רצתה ליצור אמנות ובה נושאים מקומיים  בסגנון פיגורטיבי (לאו דווקא ריאליסטי), לעומת השאיפה של אופקים חדשים לשפה 'אוניברסאלית-קוסמופוליטית'.

 לאחר שהשתתף בתערוכתה הראשונה של " קבוצת העשרה" (פברואר 1951), בבית האמנים בתל אביב,  קיבל גת מלגה ויצא להשתלמות בבית הספר לאמניות יפות – הבוזאר, בפריז,1952. במסגרת הלימודים, השתלם אצל הצייר הצרפתי, ז'אן סוברבי, בעיקר ובדגש על ציורי קיר ויצירות רחבות ממדים. בעת שהייתו בפריז ביקר במוזיאונים הגדולים בצרפת ובספרד והתרשם מיצירותיהם של טיציאן וטינטורנטו שראה במוזיאון הפרדו. מה"מקומיים" (אמנים לא צרפתיים שהתיישבו בפאריז), התרשם עמוקות מציוריו של האמן היהודי חיים סוטין.

בשנות ה50 הרבה בציורי נוף מקומיים  מסוגננים, המשלבים צורות  חסרות  פירוט ריאליסטי עם צבעונית הבעתית. רבים מהנופים הם  של יפו  וחופי הים. ב"דמות עם שמשיה" (1957), צללית אישה אוחזת בשמשייה ניצבת על החוף ליד סירות ומביטה לעבר הים והאופק בו נצפה ענן קטן. הצבעוניות האפרורית כחלחלה וחומה יוצרים אווירה נוגה.

 בשנות הששים לאחר התפרקות קבוצת העשרה החל גת מצייר בסגנון מופשט. ציוריו המופשטים היו בעיקר רישומים ואקוורלים, גם אלה מתוך יסוד ריאליסטי ש"נעטף" בקווים חזקים ועגלגלים למראה מופשט. בתקופה זו הצטרף אליהו לקבוצת אמנים "תצפית", חלקם "פליטי" קבוצת אופקים חדשים, חלקם שעברו, כמוהו, לציור המופשט. הקבוצה כללה בין השאר את א.סטימצקי, י.שטרייכמן, י. דנציגר ומ.ארגוב. תערוכתם נערכה במוזיאון תל אביב (1964), תחת הכותרת "תערוכת תצפית".

בשנות השבעים באה לידי ביטוי ההשפעה של סוטין על גת בעיקר בציור נוף הבעתיים המעוצבים  במשיכות מכחול עבות ודינמיות כגון ציור בצבע שמן "עמק האילון"(1978).

 לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוא וזוגתו הציירת רחל שביט, ייזמו וייסדו את קבוצת האמנות "אקלים". האידיאולוגיה של הקבוצה הייתה יצירת אמנות בדגש על הזהות היהודית-ישראלית. הקבוצה הרבתה לצייר בטבע בעיקר בצפת, בהרי הגליל, ובעין גדי. בין השאר הצטרפו ליציאה לטבע: אברהם אופק, אורי רייזמן, טובה ברלינסקי, חנה לוי, ואברהם מנדאל. הציגו תערוכות בעיקר בפריפריה ולא במרכזים העירוניים, למשל במסגרת "אמנות לעם".

גת התבלט לאורך שנים רבות בעבודתו החינוכית, והשפיע על דורות של אמנים צעירים. בשנים 1964 ועד 1978 היה המנהל של המכון לאמנות בבת-ים, כמו כן לימד במדרשה למורים לאמנות ובאקדמיה לאמנות "בצלאל".

למרות שמרבית זמנו עסק ביצירה ובהוראה, מצא אליהו זמן לפעילות ציבורית במסגרת "אגודת הציירים והפסלים בישראל". פעמים רבות שימש כיו"ר וועדת השיפוט ( הג'ורי) לקבלת אמנים כחברים חדשים לאגודה. בשנים 1980-1981 כיהן כיו"ר אגודת האמנים.

פרסים בהם זכה האמן: פרס ההסתדרות הכללית לאמנות-בשנת 1959 פרס משרד החינוך למורים לאמנות –בשנת 1972 פרס דיזנגוף לאמנות- ופרס דיזינגוף,1978.

                                                                                                        

מקורות לעיון:

בלס, גילה (אוצרת). קבוצת העשרה,1951-1960.רמת גן: מוזיאון לאמנות ישראלית, 1992.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן