, , , , ,

גרונדיג, לאה

Grundig, Lea

1906-1978

גרונדיג, לאה, 1906-1978, Grundig, Lea

נולדה בדרזדן, גרמניה, למשפחת לנגר. ב-1926 החלה ללמוד שם באקדמיה לאמנות, ובאותה שנה נרשמה כחברה במפלגה הקומוניסטית. בשנת 1928 נישאה לצייר הנס גרונדיג (1958-1901), שלא היה יהודי, אך המשותף ביניהם היה רב: שניהם היו קומוניסטים ופעילים חברתיים, שניהם סבלו בגלל דעותיהם הפוליטיות, נחקרו ואף נעצרו. ציוריה בשנות השלושים, שעסקו בנושאים חברתיים ופוליטיים וחשפו את הפן הנאצי של גרמניה, התאפיינו בסגנון ריאליסטי ואקספרסיוניסטי. היו שהתייחסו לרישומיה כאל ציורי תעמולה והשוו אותה לקתה קולביץ, שאותה העריצה. עם זאת, בניגוד לקולביץ, לא היה בציוריה של גרונדיג שמץ של רומנטיות או הרואיות. ב-1933 רכשו בני הזוג מכונת דפוס והחלו להדפיס את יצירותיהם בעצמם. בין 1938-1933 יצרה לאה כ-150 הדפסים והנס יצר כ-80 נוספים. בעקבות חוקי נירנברג הפך הנס, ארי הנשוי ליהודיה, לאויב הרייך השלישי. ב-1940 הוא נכלא במחנה הריכוז זקסנהאוזן. (במקור אחר, במאמר של עליס בליטנטל, נטען כי במלחמת העולם השנייה היה כלוא במחנה שבויים ברוסיה וכי כתוצאה מכך חלה בשחפת).

לאחר המלחמה נודע ללאה גרונדיג שהנס מת ובאותה שנה (1940) גורשה מגרמניה בגלל דעותיה הפוליטיות ועלתה ארצה במסגרת עלייה ב', אך ספינתה נתפסה על-ידי הבריטים. יחד עם יתר הנוסעים הועברה לספינה "פאטריה" שטבעה, אך ניצלה והועברה עם הניצולים האחרים למחנה בעתלית, שם רשמה בסגנון אקספרסיוניסטי את סבל האנשים סביבה. ציוריה עסקו במצב האנושי האוניברסאלי וכמו בישרו את מה שהתרחש בגרמניה הנאצית, עוד לפני שכל העולם חזה במראות. בשנת 1941 השתחררה וב-1942 יצרה סדרה חדשה של הדפסים שבמרכזם עמד נושא השואה. בשנת 1946 הציגה גרונדיג במוזיאון תל-אביב וב"בצלאל" את סדרת הציורים מהמחנה בעתלית וכן ציורים שציירה לאחר עלייתה. בארץ הפכה לציירת מוכרת, לימדה ציור ואף פרסמה ספרים של רישומיה, כגון בגיא ההריגה (בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1944) ועצים מדברים, (בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ללא תאריך, כנראה בשנות ה-40)  וכן איירה ספרים של אחרים. בשלב מסוים נודע לה כי בעלה חי, ולאחר התלבטויות רבות עזבה את הארץ ב-1949 והתאחדה אתו, ובגלל שיבתה לגרמניה היו בארץ היו שראו בה בוגדת. באותם ימים ניהל בעלה את האקדמיה לאמנות בדרזדן, והיא השתלבה שם כמורה לגרפיקה ולציור והייתה האישה-מרצה הראשונה, עד 1967. את סגנונה שנותר אקספרסיוניסטי ניתן לראות בהדפס דיוקן הנס גרונדיג, 1959. בגין הנתק ששרר בין גרמניה המזרחית למערבית, כלל לא הכירו במערב את יצירתה, אך ב-1992 הוצגו יצירותיה בתערוכה בלייצסטרשייר באנגליה, וב-1997 נערכה לכבודה תערוכת יחיד גדולה ב-Landengallerie בברלין, אשר מאוחר יותר עברה לגלריה סנט אטיין בניו-יורק. בעקבות תערוכה זו נכתב הספר של פרידריך רות(Rothe) .

מקורות:

בליטנטל, עליס, "לאה גרונדיג, לצייר את הנרדפים", מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, 10.7.81

Roth, Friedrich, Hildegard Reinhardt, Karoline Müller, Lea Grundig: Arbeiten der zwanziger und dreissiger Jahre, Kunstverein, Bonn and Heidelberg, 1984

Stonge, Carmen, "Lea Grundig: Jüdin, Kommunisten, Graphikerin", Woman's Art Journal, 20/2 (Fall 1999-Winter 2000), pp. 50-52.

גרונדיג, לאה, דיוקן הנס גרונדיג, 1959, הדפס

גרונדיג, לאה, דיוקן הנס גרונדיג, 1959, הדפס. אין פרטים נוספים.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס