,

בר חמא, אבנר

BAR HAMA, AVNER

1946-

אבנר בר חמא, יליד 1946 ב אוג'דה (oujda) במרוקו. שמו המקורי היה סרג' בנמו. כילד למד בתלמוד תורה ובביה"ס היהודי-צרפתי אליאנס. במאי 1956 הוברחה משפחתו לאלג'יריה ומשם למרסי בדרום צרפת. באוגוסט 1956 הגיעה המשפחה לנמל חיפה ולמעברת קריית גת. בגיל שלש עשרה נשלח לישיבת "נתיב מאיר" בירושלים. את הקשיים שחווה בלימודים האינטנסיביים בעיקר בתלמוד, "פתר" בציורים על דפי הגמרא, בעיקר דיוקנאות של מוריו. בכתה י"א עבר ללמוד בישיבה התיכונית במושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל. את נופי העמק אליהם נחשף לראשונה, העלה על גבי דפים שמצא. כשנסגרה הישיבה בשדה יעקב, ניסה בר חמא להתקבל לבית ספר בו לומדים אמנות ובחר בביה"ס "רננים" בתל אביב. מנהל "רננים" התרשם מכישוריו והפנה אותו ללימודים ב"בצלאל" בירושלים. מוסד זה דחה את פנייתו כיוון שעדיין לא סיים את לימודיו התיכוניים. בשנת 1964 סיים תיכון והתגייס לשירות צבאי בנח"ל. בסיום השירות הצבאי החליט לממש את שאיפתו וחלומו ללמוד אמנות. בסביבת משפחתו ובקרב חבריו הקרובים לא זכה לתמיכה ואלו המליצו על לימוד מקצוע "מועיל" עם בסיס כלכלי לקיום בעתיד. בר חמא פנה ל "בית הספר הגבוה לציור" בתל אביב (לימים ביה"ס קלישר), בניהולו של האמן אריה מרגושילסקי וזה קיבלו כסטודנט לאמנות במוסד ובהמשך מנה אותו כאסיסטנט ובשנה השלישית ללימודיו כמורה לרישום וקומפוזיציה. כשסיים את לימודיו הפך בר חמא למורה מן המניין במוסד .

בהמלצת הצייר משה טמיר, שהיה המפקח הראשי על לימודי האמנות במשרד החינוך, החל בר חמא ללמוד במדרשה לאמנות (כיום המכללה בבית ברל), קורס למורים בכירים. במסגרת זו למד פיסול עם הפסל דב פייגין חבר אופקים חדשים שהבחין אצל הצעיר בנטייה טבעית לאמנות הפיסול והזמין אותו לעבוד בסטודיו האישי שלו. בשנת 1970 הגיש אבנר הצעה למכרז של משרד השיכון להצבת פסל חוצות בקרית גת. היצירה מורכבת מארבעה  עמודי פלדה צבועה כשבראשם ארבעה  אלמנטים מתכתיים המסמלים את ספורט השחייה: שחיין, קופץ למים, שחייה בסגנון הפרפר וזינוק למשחה תחרותי. עבודתו נבחרה והוצבה בבריכת השחייה העירונית.

בר חמא הינו אמן רב תחומי היוצר בטכניקות שונות: ציור, צילום, פיסול בממדים רגילים ופיסול גדול ממדים שעיקרו יצירות המוצבות במרחב הציבורי ומיצבים בהם הוא מגיב בעיקר לקורה פוליטית וחברתית. בנוסף החל בר חמא להתנסות באמנות  מחשבים.

ב1977 יצר סידרה של רישומים בה הביע את אהבתו למוזיקה: "סקיצות בקונצרט" או "התזמורת" רישומי דיו על נייר. בסדרה זו קו מתאר רישומי עדין, המודגש בכתמי דיו שחורים ועזים. בעת מלחמת לבנון (1982) רשם בפחם על נייר  נופים לבנוניים כדוגמת " נוף העיירה אנצריה". ב 1986 הציג רישום גדול בן 15 חלקים ( גודל: 210 X350), "במעלות קדושים (רוחני וגשמי)" רישום בפחם ובגירים צבעוניים. עבודה זו זיכתה אותו בפרס ראשון בתערוכת "אמני ישראל מציירים תנ"ך", תערוכה ביוזמת עירית תל אביב שהוצגה ב"בית התנ"ך" (הבניין הישן של מוזיאון ת"א).

בר חמא מרבה לצייר גם בצבעי שמן ובצבעי אקריליק, למשל "עקידת יצחק", ציור אקריליק על דיקט משנת 1988. בעבודותיו הדו ממדיות משלב את אהבתו לצילום, יחד עם עיבודי מחשב והדפסה. בטכניקה זו סדרה על תחושותיו בנושא השואה: "אני פה הילד מגטו ורשה". ארבע  עבודות על דמות הילד היהודי העומד כשידיו מורמות לכניעה (על פי צילום של פרנץ קונרד, צלמו האישי של הקצין הנאצי יורגן שטרופ שצולם בעת חיסול גטו ורשה בשנת 1943). ביצירה של בר חמא דמות הילד כאילו מבקרת בכותל המערבי, בחגיגות השחרור של פריז מעול הנאצים, ברכבת התחתית של ניו יורק ובבית הקברות של ברלין (2004-2009). יצירה נוספת היא: "דנו-בה, דמי-בה", צילום של בר חמא ועיבוד ממוחשב לאנדרטת הנעליים על גדות נהר הדנובה בבודפשט (2011) שם האנדרטה הוא "אבנים מדברות, כאן גרו יהודים, של נעליך מעל רגליך" (2010).

יצירותיו הפיסוליות גדולות הממדים מוצבות ברחבי ישראל. " האנדרטה לחללי הטרור" – בגבעת התחמושת בירושלים, פסל  מנירוסטה מלוטשת בגובה 7 מ' (2013). "מגן דוד צהוב" יצירה מאלומיניום צבוע שגובהה 4 מ' ומוצבת בשער התלתן בקניון מלחה בירושלים (1994). "אל על-מגן דוד" פסל ממתכת צבועה בגובה 5 מ', מוצב בכיכר הקוממיות בקרית גת. "נצח ישראל" אנדרטה מאלומיניום לזכר הנופלים בקרית גת 1998. 

בשנים האחרונות מרבה האמן להציג מיצבים בעלי אופי פוליטי, בהם בטא את התנגדותו לפינוי היישובים מגוש קטיף "עקירה, קרע, קריעה"- בו הציב כסא קש קרוע ועליו מונחת מפת ארץ ישראל ה'שלמה', מצופה בעלי זית ועליהם זיתים שחורות. המיצב הוצג בישוב "נווה דקלים". מיצב נוסף, מעורר מחלוקת, שהוצג בתערוכה בבית האמנים בת"א היה: "היום גוש קטיף, מחר יפו" בה הציב מפת ארץ ישראל אותה מילא ב300 ק"ג של תפוזים כתומים,2005 .

בר חמא שימש כמורה בכיר בבית הספר הגבוה לציור, בשנים 1977-1969 והתמנה לראש המסלול לאמנות במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" 2006-1981. במסגרת זו ייסד וניהל את "הגלריה האחרת". פעל כאוצר הראשי של הגלריה  שבמכללה בחולון. תוך כדי תפקידיו בהוראת האמנות יצא לשליחויות חינוכיות-ציוניות במסגרת התנועה העולמית של "בני עקיבא" והסוכנות היהודית. שהה בבריסל- בלגיה בשנים 1981-1978 ובקנדה מ1988 ועד 1992.שהיותיו באירופה ובקנדה אפשרו לו להרחיב את השכלתו באמנות הבינלאומית.

כמי שניהל את המחלקה לאמנות במכללת "תלפיות" ומשמש בה כמרצה בכיר, בר חמא מדרבן את הסטודנטיות לחרוג מטכניקות הציור והפיסול המקובלות ולהתמודד עם ניסיונות יצירה של מיצבים ומיצגים בשימוש בטכניקות עכשוויות. אבנר בר חמא כיוצר יהודי ושומר מצוות ,מהווה גורם מוביל ומדרבן בתחום היצירה הפלסטית בציבור הדתי.

מקורות לעיון:

עמישי-מייזלס,זיוה. "החלום הציוני- מציאות קשה מול תקווה שאינה מרפה", הר- שדה-בית,הוצאת ראובן מס, 2012,. 

פנחס-כהן, חוה. "תנועה וחיפוש אחר בית-מסע אל השיח היהודי-ישראלי", הר-שדה- בית הוצאת ראובן מס, 2013.

בר חמא, אבנר. "הר –שדה- בית :מיצבי מצב  2013-1995  אבנר בר חמא ,אמן בין תחומי,  מסע אל השיח היהודי- ישראלי", הוצאת ראובן מס, 2013.

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן