, , , ,

אריאלי (מורז'ינסקי), מרדכי

(Arieli (Morzinsky, Mordechai

1909-1993

אריאלי (מורז'ינסקי), מרדכי (1909-1993)

(Arieli (Morzinsky, Mordechai

1909-1993

נולד בסובלקין , פולניה, עלה  ארצה 1926 . למד בבצלאל ציור אקדמי וממורו א. ש. שור את הרגישות לאור.  נשאר עד לסגירת המוסד ב1929. בעיצוב יצירות כגון "החלוץ" 1928 , ונופים כפריים מראשית שנות השלושים  נתן להבחין גם במגמה מבנית והתעניינות בטונליות ניגודית  .

ב1931 נסע לפאריס כרבים מבני דורו, ולמד בגרנד שומאייר  ו באקול סופרייאר-דה-דאסין, בפאריס פרנס עצמו כצייר של פוסטרים (כרזות) לבתי קולנוע, מקצוע בו עבד גם בשובו ארצה ב1934 (קולנוע מגדלור בתל אביב). ב1937 התקבל לאגודת האמנים.

נושאי ציוריו משנות הארבעים, רבים בצבע מים, והנושאים אופייניים לתקופה: צפת, לוחמים, ותושבי הכפרים הערביים, הסגנון צבעוני וכתמי הבעתי. ב1949 הצטרף לקבוצת "אופקים חדשים" ונותר חבר עד לפירוק הקבוצה ב 1966. תפקד כמזכיר בין 1953-1957 וב1955 זכה בפרס דיזנגוף (פעם שנייה ב1961).

בשנות ה50 החל לצייר בסגנון גיאומטרי צבעוני, סגנון מופשט מאשר בציוריו הקודמים. מוטיב  הציפור בציורים כגון "הציפורים", 1956 ו "המלך פיק עם ציפור", 1956, הנתפסים כמערכי צבע וצורה דקורטיביים, מורים על שלוב בין איקונוגרפיה מקומית לנושא היונה המרכזי ביצירתו של פיקאסו באותן השנים. אריאלי בטא בעיקר את המגמה הגיאומטרית באופקים חדשים (בדומה ל מ. ינקו, ולא. לואיזאדא) . על אף שהתנסה במופשט, סגנונו הנו מופשט למחצה: סדרת המאובנים משנות הששים ודמויות כלאיים אנושיים חייתים בגוונים כחולים על רקע כחול כהה משנות השבעים. יצירתו מתחמקת מקיבוע בקטגוריות ההיסטוריוגרפיות הישראליות של אוניברסאליות ולוקאליות.

אריאלי עסק כל העת בהוראת ציור בבתי ספר, סמינרים ובאוניברסיטה העממית. תמונותיו זכו לביקורות טובות , ודמותו במחקר היא כשל אמן צנוע שעל אף שלא היה שייך לחבורה המרכזית של אופקים חדשים, סמן בהתפתחותו הסגנונית האישית את המגמות המרכזיות בתקופתו.

מקורות לעיון:

בלס, גילה, אופקים חדשים, תל אביב, 1980  (הוצאה מחודשת, 2013, צפויה)

בר אור גליה, עפרת גדעון (אוצרים), העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, קט. תער. , המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד, עין חרוד, 2008   .

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורבקה נחמני  שוסטרמן