, ,

ליפשיץ, אורי

LIFSHITZ, URI

1936-2011

אורי  ליפשיץ ( צייר)  URI LIFSHITZ

אורי ליפשיץ יליד קיבוץ גבעת השלושה (1936). לאחר שירות צבאי ביחידה 101 ובסיירת צנחנים  לצידם של אריק שרון ומאיר הר ציון, חזר לקיבוצו. ללא כל רקע של לימוד אמנות ,החל לצייר ובהתמדה. לשאלת ידידיו לפשר ה"מהפך" ועל תחביבו החדש השיב: " יש לי היכולת להעביר את מה שאני רואה ובזכות זו ציירתי ". עזב את קיבוצו והתיישב בעיר תל אביב, המשיך והרבה לרשום ולצייר באופן אינטואיטיבי ונקלט היטב בקבוצת האמנים הצעירים.  בתחילת דרכו האמנותית היה לו רספקט רב לסגנון המופשט הלירי, בעיקר לאמני קבוצת "אופקים חדשים" ( לימים הוזמן כאמן אורח יחד עם צעירים נוספים להציג בתערוכתם).

יחד עם כמה מהאמנים הצעירים והאוונגרדיים כדוגמת רפי לביא, בני אפרת, בוקי שוורץ  וציונה שמשי  היה ממייסדי הקבוצה "עשר פלוס" ( 10+). הייתה זאת הצהרתו כי 'זו דרכי האמנותית החדשה'.

בשנותיו הראשונות כצייר, בלטו שני אלמנטים בעבודותיו, הראשון הרישומי-אקספרסיבי, והשנ השפעת סגנונו של  פרנסיס בייקון  הבריטי. בהמשך יצר עשרות רבות של סדרות "נושאיות" בטכניקות מגוונות של ציורי שמן, רישומים צבעוניים על בד או על נייר, הדפסי רשת או תחריטים לסוגיהם.

לאחר שהייה ארוכה בספרד יצר סדרה גדולה של "מלחמות שוורים", הדגש היה על המטדורים, על השוורים, על זירות הלוחמה והציבור הנלהב ועוד. כשליפשיץ רצה להגיב על בעיות של שלטון לא תקין בארצנו והמצב הפוליטי העלה על הבד סדרה ייחודית, שהוצגה בתערוכה וזכתה לקטלוג רחב היקף בשם: "אורי ליפשיץ: שלטון". בתום משפטו של יגאל עמיר רוצחו של יצחק רבין ,הועמדה למשפט העלמה מרגלית הר שפי, כמי שסייעה ולא מנעה את רצח ראש הממשלה. לתימהונם של רבים מידידיו הקרובים, העלה ליפשיץ סדרה של פורטרטים של הנאשמת דיוקנאות ברישום קלאסי ומדויק.

אורי ליפשיץ היה לאורך כל שנותיו כיוצר, אמן פורה מאד, ידידו המאייר והצייר דוד טרטקובר כינה אותו "פועל של ציור".  הרבה להציג בארץ ובעולם ושמח תמיד לערוך תערוכות מחוץ למרכזי האמנות המבוססים, כדוגמת תערוכתו בפתיחת המרכז לאמנות בבאר שבע. בשנותיו האחרונות המשיך ליצור בעיקר עבודות גדולות ממדים, אולם סרב בתוקף להציגן בתערוכות יחיד או להשתתף בתערוכות קבוצתיות. בנו כלב אוצר התערוכה ההיסטורית של קבוצת 10+ במוזיאון תל אביב, נענה לבקשתו של האמן שלא להציג מיצירותיו, אפילו הן מאוסף המוזיאון או מהשאלת אספנים.

הייתה זו הבעה וצורה של " מחאה רועמת " כנגד יחסם של אוצרים בכירים ומנהלי המוזיאונים שסרבו להציג מיצירותיו בשנים האחרונות.

אורי ליפשיץ נפטר ,לאחר מחלה קשה, בסוף חודש מאי 2011 והובא למנוחות בקיבוצו גבעת השלושה.

 

 

אורי ליפשיץ שחקן הביליארד (מתוך סדרת "שחקני הביליארד")

אורי ליפשיץ שחקן הביליארד (מתוך סדרת "שחקני הביליארד")

 

פרסים בהם זכה האמן

1965  – פרס אוין קולב לאמן צעיר מטעם מוזיאון תל אביב

1985 –פרס דיזנגוף לאמנות הציור מטעם עירית תל אביב

מקורות לעיון:

טרטקובר, דוד ואנה לוקשבסקי (עורכים). אורי ליפשיץ:שלטון.תל אביב: 2004 .

יריב, ישעיהו(עורך). אורי ליפשיץ: תחריטים וליתוגרפיות, 1963-1985 . תל

אביב: גלריה גורדון, 1986 .

המחסן של גדעון עפרת:

http://gideonofrat.wordpress.com/2013/11/07/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-,%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5/

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ודוד גדנקן