, , ,

אברמוביץ, פנחס

Abramovitch, Pinchas

1909-1986

אברמוביץ, פנחס (1986-1909) (Abramovitch, Pinchas)

נולד במאז'ייק, ליטא (אז חלק מהאימפריה הרוסית), ב-1925 למד בבית ספר לאמנות בקובנה ובין השנים 1929-1927 היה חבר בתנועת השומר הצעיר". בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והיה חבר בקיבוץ בית זרע. ב-1932 עבר לגור בתל-אביב ועבד שנתיים בסטודיו של זריצקי. שם הכיר גם את יחיאל קריזה, אריה ארוך, חיה שוורץ ואחרים. בהשפעת מרסל ינקו עבר מציור בעל אופי נאיבי למודרניזם. ב-1934 התקבל כחבר באגודת הציירים. בין השנים 1936-1935 שהה בפריז וצייר בגרנד שומייר. משם חזר ארצה דרך ליטא ואיטליה ובקובנה פגש את שטרייכמן. בשנים 1945-1938 היה פעיל ב"הגנה", התגייס לצבא הבריטי ושרת בעירק ואירן, שם היה פעיל מטעם הסוכנות היהודית. בשנת 1948 היה בין מייסדי אופקים חדשים ובין חותמי גילוי הדעת של ה-15.

בשנים 1952-1972 לימד ציור בסמינר הקיבוצים וקנה לעצמו שם כמורה מעולה בתחומי אמנות שונים (הדפס משי, קרמיקה, ציור על זכוכית ועוד). ב-1956 וב-1966 שהה שהיות קצרות בדרום אפריקה ופריז. בין 1981 ל-1984 שימש כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בסניף תל אביב. הוא הציג בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, בתערוכות יחיד, בתערוכות קבוצתיות ובביאנלות.  ב-1966 זכה ב"פרס מונאקו" וב-1967 ב"פרס דיזנגוף". ב-1985 קיבל תואר כבוד מאיגוד אמני פרנקפורט ושנה לאחר מכן זכה בתואר נשיא כבוד של אגודת הציירים.

סגנונו של אברמוביץ, לדברי מרסל ינקו, שופע חיות ורוח מודרנית. קולב משווה את ציוריו לשטיח צבעוני שמזכיר אמנות עממית. אברמוביץ לא ויתר לגמרי על פיגורטיביות – נושאיו היו נוף, פנים ודומם, שהיו משולבים גם בציוריו המופשטים, המורכבים ממשטחי צבע כמעט גאומטריים, עשירים בניואנסים.

מקורות:

בלס, גילה,  אפקים חדשים, הוצאת רשפים ופפירוס – אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 1979 (מהדורה מחודשת ומעודכנת עומדת לצאת בקרוב).

 

 

כל הזכויות שמורות ללקסיקון לאמנות ישראלית ורות מרקוס